אימון יתר

אימון יתר- Over Training,  הוא מצב שבו המתאמן יורד בכושרו הגופני למרות שהוא ממשיך, ולעיתים אף מגביר, את פעילותו הגופנית.

תופעת אימון היתר מקורה באחד משלושת הגורמים הבאים: (לעיתים קיים מצב בו יש שילוב של מספר גורמים יחד).
• עומס יתר, בפעילות הגופנית (הסיבה השכיחה).
• מנוחה והתאוששות בלתי מספיקים, לאחר הפעילות הגופנית.
• אורח חיים בלתי בריא כמו: לחצים נפשיים, תזונה לקויה, תנאים סביבתיים קשים, שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, עישון או נטילת סמים ממריצים.

קשה לזהות את תופעת אימון היתר, לתופעה אין סימנים מקדימים העשויים להזהיר את המתאמן. כאשר מזהים את התופעה הנזק כבר קיים. הבעיה פחות חמורה אם מאבחנים את אימון היתר בשלביו הראשונים ואז ניתן להתאושש ממנו תוך ימים ספורים. אבחון מאוחר של התופעה או התעלמות מהבעיה, עלולים לדרוש שבועות ואף חודשים של התאוששות ושיקום.
סימניי אימון היתר שונים ממתאמן אחד למשנהו. כמו כן, עשוי להתגלות סימפטום אחד המצביע על התופעה או מכלול של סימפטומים.

ניתן למנות מספר ניכר של סימפטומים אופייניים אפשריים:
• תחושת "כבדות" בעת הפעילות.
• קשיים בביצוע האימון המתוכנן וירידה ביכולת ובכושר הגופני.
• תדירות דופק גבוהה מהרגיל במנוחה ובמאמץ.
• עלייה במספר כדוריות הדם הלבנות וירידה בריכוז ההמוגלובין.
• שינויים בלחץ הדם.
• כאבי שרירים ומפרקים.
• נטייה מוגברת להצטננות ולכאבי ראש.
• פגיעה בתאבון.
• ירידה במשקל הגוף.
• קשיים בהירדמות והפרעות בשינה.
• ירידה במוטיבציה לפעילות גופנית.
• מצב רוח ירוד ונטייה להתרגזויות.

רבים "מהסימפטומים האופייניים" עשויים להתקיים גם ללא קשר לאימון היתר. לעיתים נעוצה הבעיה במחלה זיהומית קלה שממנה סובל המתאמן מבלי להיות מודע לה. כך או כך, יש להתייחס לכל הסימפטומים ( כאבי ראש, הצטננות, כאבי שרירים, דופק גבוה וכדומה) בזהירות ובחשדנות, את האימונים יש למתן או אף להפסיק עד חלוף המחלה או התופעות החריגות.

 אחת הדרכים המומלצות והמעשיות להערכת המצב (במידה והמתאמן מזהה סימנים לאימון יתר), היא לעקוב אחר תדירות הדופק (במנוחה ובמאמץ), בעזרת מד הדופק הדיגיטאלי. תדירות הדופק היא מדידה אובייקטיבית המעידה על תפקודו הפיזיולוגי של הגוף, ערכים גבוהים מהרגיל (כ- 10 פעימות\דקה) במשך מספר ימים דורשים תשומת לב וטיפול. לכן, מעקב קבוע אחר הדופק עשוי להיות "פעמון האזעקה" האמין והמוקדם ביותר לגילוי תופעת אימון היתר.

טיפול:

 משך הטיפול ועוצמתו תלויים בחומרת הבעיה. הטיפול עשוי להמשך ממספר ימים עד למספר שבועות. מיד לאחר זיהוי תופעת אימון היתר, ניתן לבצע את הפעולות הבאות:
•  מנוחה מוחלטת למספר ימים
•  הפחתה משמעותית בעומס הפעילות הגופנית ובעיקר בעצימותה
•  שינוי סוג הפעילות (ענף הספורט) שבו עוסק המתאמן
• הגדלת משך המנוחה וההתאוששות בין האימונים
•  פעולות שיקום כמו – הידרוטרפיה, ג'קוזי, סאונה ומסג'
•  בחינת אורח החיים – ובמידת הצורך ביצוע שינויים נדרשים - בעיקר הקפדה על שעות שינה מספיקות ותזונה נכונה.

ההתמודדות הטובה ביותר עם תופעת אימון היתר היא הימנעות ממנה… אפשר לעשות זאת על ידי טיפול מקדים ויסודי בשלוש הסיבות העיקריות לאימון היתר:
א. הקפדה על תכנון וביצוע הפעילות הגופנית על פי עקרונות הפעילות הגופנית הנכונה, המתאימה ליכולתו של המתאמן.
ב.  שילוב נכון ומספיק של מנוחה והתאוששות בתוכנית הפעילות.
ג.  הקפדה על אורח חיים בריא.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.